בעלי חיים - בעלי רגשות

בעלי חיים - בעלי רגשות

למרות העובדה שהאדם ללא ספק נמצא בחלק העליון של הסולם האבולוציוני, בעלי חיים אחרים לא נמצאים ממש רחוק מאיתנו. לפניכם מספר ראיות לכך שבעלי החיים יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים. הם יודעים כיצד לחשוב, להרגיש ולהזדהות עם אחרים.

תוכי, אשר אמר מילים מרגשות לפני מותו:

אלכס – הוא תוכי אפריקאי אפור, אשר יכול היה להבחין ולזהות צבעים, והיה לו קשר נהדר עם בחורה בשם אירינה פפרברג. כשאלכס מת בשנת 2007, המילים האחרונות שאמר לה היו: "היה טוב איתך. אני אוהב אותך.".

כלבי נחייה:

שני כלבי נחייה, הובילו את הבעלים שלהם מהקומה ה-70 של מגדלי התאומים לפני שהמגדלים קרסו ב -11 בספטמבר.

שימפנזים, המתאבלים על מות חברם:

במרכז ההצלה של שימפנזים בקמרון, שימפנזה בשם דורותי מתה מהתקף לב. מה שקרה אחר כך היה מדהים: ידידיה חיבקו אחד את השני בסולידריות, וצפו בעצב בקבורת חברתם.

סיפור מופלא על אריה בשם כריסטיאן:

את גור האריות, לקחו שני אחים בשנת 1969. כאשר הוא גדל, הוא הוחזר לטבע. האחים חזרו שנה לאחר מכן למקום שחרורו, וסיפרו להם שכריסטיאן הפך למנהיג של הלהקה, כך שסביר שלא יזכור אותם. לאחר כמה שעות של חיפושים, הם מצאו את כריסטיאן, וכך הוא פגש אותם – בחיבוקים!

קוקו הבוכה:

קוקו הגורילה מגיבה בבכי לרגע עצוב בסרט האהוב עליה. קוקו צופה ב- "תה עם מוסוליני". בסרט יש קטע עצוב, שבו ילד קטן שצריך להיפרד מהמשפחה, מנופף בידו לרכבת המתרחקת. ברגע שהקטע הזה מתחיל, קוקו מפנה את ראשה. ואחרי זה, היא מראה בספת הסימנים את המילים "צרות", "עצוב", "אמא" ו- "קוקו אוהבת" עם דמעות בעיניים.

לפרות יש חברים הכי טובים, והן נעשות עצובות מאוד אם מפרידים ביניהם:

 
על פי המדענית כריסטה מקלנן: "כאשר הפרות נמצאות בחברת חבריהן - קצב הלב שלהן הרבה יותר רגוע, מאשר כשהן נמצאות בחברת פרה אקראית."

ג'ק ראסל טרייר, שהקריב את חייו כדי להציל חמישה ילדים מכלבי פרא:

בשנת 2007, חמישה ילדים שיחקו עם ג'ורג' (שמו של הכלב) כאשר הם הותקפו על ידי כלבי פיטבול.
-  "ג'ורג' ניסה להגן עלינו, והתנפל עליהם עם נביחות" סיפר אחד הילדים - "אבל הם התחילו לנשוך אותו אחד בראש והשני בגבו". התערבות הגבורה שלו הצילה את הילדים, אך מאוחר יותר הוא מת מפצעיו. לג'ורג' הוענק לאחר מותו עיטור העוז.

לוויתן בלוגה, שהציל את הצוללנית, שנתקעה בעומק של 20 עם התכווצויות ברגליים:

כאשר הצוללנית יאנג יאנג ניסתה לחזור מלמטה, היא גילתה שרגליה נתפסו בהתכווצויות, והיא לא יכלה לזוז.
-  "התחלתי לנשום בכבדות ולרדת נמוך יותר ויותר, וחשבתי שזה הסוף שלי. אני הייתי כמעט מתה, כאשר לפתע הרגשתי כוח מדהים מתחתי אשר דחף אותי למעלה אל פני המים". הבלוגה, אשר מאוחר יותר קיבלה שם "מילה", ראתה מה קורה ומיהרה להציל את הצוללנית.

חתול, שמרגיש את המוות:

אוסקר תמיד יכול היה להרגיש, כאשר אחד הדיירים בבית האבות בו הוא היה מתגורר - היה קרוב למוות. הוא התיישב על המיטה בשעות האחרונות לחייהם. קרוב משפחה של שתי נשים שמתו בבית האבות סיפר: "הנוכחות של אוסקר נתנה לנשים תחושה של שלום ושלווה. שתי הנשים אהבו מאוד חיות, ואוסקר הביא אתו שלווה מיוחדת לחדר. הרי מה יכול להיות מרגיע יותר מחתול מגרגר...?"

כלב, שהגן על בעליו מפני כנופיה חמושה במצ'טות:

פטרישיה אדסהד הכינה תה, כאשר שלושה גברים רעולי פנים חמושים בנשק קר פרצו לביתה. בעלה לשעבר מיהר לעזרה, אך אחד התוקפים חתך את ידו במצ'טה שלו.
-  "הייתי לכודה במטבח עם אוי (שם הכלב), ואחד התוקפים הרים את המצ'טה שלו מעל הראש שלי." - סיפרה. - "אוי קפץ ונשך את ידו. הגבר הכה את הכלב בראש עם מצ'טה, אבל הוא עדיין המשיך לרדוף אחריו, עד שהוא רץ אל מחוץ לבית. זה הציל את חיי".

גורילה, שזכרה חבר וותיק:

דמיאן אספינל הביא גורילה בשם קוויבי לאנגליה. כאשר קוויבי הייתה בת 5, היו צריכים לשחרר את הגורילה בטבע. 5 שנים מאוחר יותר, חזר דמיאן למערב אפריקה כדי לראות את ידידתו הוותיקה, למרות האזהרות שלקוויבי יכולה להיות התנהגות תוקפנית כלפי אנשים. דמיאן הפליג אל החלק העליון של הנהר וקרא לקוויבי – והגורילה פתאום הופיעה על גדות הנהר. קוויבי שמע את קולו של חבר וותיק וזיהה אותו.
-  "היא הסתכלה לי בעיניים עם כזו אהבה... זה היה מדהים! היא לא נתנה לי ללכת".

לאחרונה נודע שהדגים יכולים להשתמש בכלים כדי לבצע משימות פשוטות:

בשנת 2011, אחד הצוללנים הבחין בדג מדהים, ששבר צדפות על סלע כדי לאכול את התוכן, מה שמוכיח שדגים יכולים לבצע יותר פעולות ממה שרוב האנשים חושבים.

שני פילים שפרשו מהקרקס, נפגשו אחרי פרידה של 25 שנה תחת קורת גג המקלט:

ג'ני ושירלי נלקחו לקרקס באותו הזמן: ג'ני עדיין הייתה קטנה למדי, ושירלי הייתה בת 20.

25 שנים מאוחר יותר, הן התאחדו במקלט לפילים. בלילה, כאשר הן ראו זו את זו שוב, הן ניסו להגיע אחת לשנייה מבעד לסורגי הכלוב. לאחר מכן הן שוב הפכו לחברות בלתי נפרדות.